אני רק שאלה…

אוגוסט 13, 2013

אילו נתבקשתי לבחור מרכיב אחד, ממש רק אחד, מכל האוקיינוס האינסופי של מודעות-יצירת-השינוי, הוא היה – שאלות. שאילת שאלות, למען הדיוק. למה? (…שאלה, כן?)  כי זה החומר הנוגד (antidote) העוצמתי, העמוק והמדויק ביותר שאני מכירה לַתודעה השלטת, זו שרובנו נולדנו לתוכה. התודעה היודעת, הקובעת, המאיימת, המכתיבה, הצודקת, הדורשת. הרי מה הולך פה בעולמנו המוטרף? כולם כל [...]

קראו את הרשומה המלאה →

החולצה שלא קניתי באמסטרדם

אוגוסט 6, 2013

עד היום אני זוכרת אותה. יותר מ-20 שנה אחרי. אמנם כיום אני מחייכת בלבי, בלי זֵכר לכיווץ שליווה את ההיזכרות הזאת בעבר (במשך 10 שנים!), אבל עובדה – היא עדיין קיימת בתודעתי… מה הקטע? קודם-כל, היא היתה אדומה (פיתוי בלתי-סביר בעליל מבחינתי). שנית, היא היתה יפה (תמורה מיידית). שלישית, היא היתה עשויה מחומר ממש מעולה, [...]

קראו את הרשומה המלאה →

מה זה אומר "לקחת אחריות" – ולמה זה קריטי ליחסים

יולי 14, 2013

ביחסים בכלל וביחסים קרובים בפרט, בעיקר כשמשהו בהם לא עובד לנו, יש לרובנו נטייה עתיקה להטיל את האחריות למה שקורה – על הצד השני. ניקח למשל אשה, נקרא לה כאן גילה, המתלוננת באופן קבוע על בעלה ואל בעלה, שבגללו חייה השתבשו: הם עברו לגור במקום X, כי הוא רצה בכך, ומאז אין חייה חיים. לכאורה היא [...]

קראו את הרשומה המלאה →

אני ממשיכה לחצות תקרות-זכוכית – היום ריקוד, מחר ריאיון מצולם ושיר

יולי 7, 2013

ביום שישי שעבר, ה-28.6, הגשמתי חלום שליווה אותי רוב חיי. הופעתי בקטע סולו משלי, ריקוד, קריאה ומוזיקה, לפני קהל של כ-80 איש ואשה. עד לרגע ההופעה חשבתי שמדובר בסגירת מעגל. ואז, כְּתום ההתרגשות-של-אחרי, הבנתי, שבו-זמנית גם פתחתי מעגל חדש. מרגש, מושך, מפחיד. כי ההגשמה היתה חלקית. ואני רוצה להגשים את החלום במלואו. בעצם אפשר לומר, [...]

קראו את הרשומה המלאה →

מה עושה בעל מוסך בקורס תקשורת מקרבת? (ולא אשתו שלחה אותו…)

יוני 27, 2013

כן, גם המוח שלי שטוף בסטריאוטיפים, מה לעשות. אבל בגלל שאני אוהבת להשתחרר מהם במהירות האפשרית, אני שמחה כשהמציאות טופחת על פניי ומזכירה לי, שיש בני-אדם ממשיים מאחורי כל סיפור כזה. אז במקרה שלנו יש 3 סתירות לוגיות: בעל מוסך לומד תקשורת מקרבת. הוא נוסע מתל-אביב לאלוני-אבא (!) בשביל הקורס. לא רק שאשתו לא שלחה [...]

קראו את הרשומה המלאה →

תהליך-קאטו, חלק ד – לחיות (ולהגיד) את האמת שלי

יוני 20, 2013

אז מה היה לנו? קאטו, סנאטור רומאי, שנתן לי השראה בכך ששב והשמיע את המנטרה שלו, "בכל מקרה, אֶת קַרְתָּגוֹ צריך להרוס", באומץ ובנחישות, עד שהתממשה. לצפייה בהקלטה של חלק א' – היכנסו לכאן התייחסות לסוגיית הפחד – שאין לדעת אם קאטו בכלל נזקק להתגברות עליו – אבל רובנו כן. ולכן הסתכלנו על תהליך-קאטו, שמדריך [...]

קראו את הרשומה המלאה →

תהליך-קאטו לשחרור מפחד, חלק ג' – לחצות את הפחד

יוני 18, 2013

תזכורת על שני החלקים הראשונים קאטו, אחד הסנאטורים המפורסמים ברומא, נהג לחתום כל נאום שלו בסנאט, לא חשוב מה היה הנושא, במשפט הבא: "בכל מקרה, אֶת קַרְתָּגוֹ צריך להרוס". דיברתי עד עתה על הקרתגו שלי, על למה צריך להרוס ומה במקום, על הפחד להגיד את כל זה ועל השלבים המרכיבים את תהליך-קאטו. והפעם – הדגמה [...]

קראו את הרשומה המלאה →

תהליך-קאטו לשחרור מפחד – חלק ב'

יוני 18, 2013

תזכורת על אתמול: קאטו, אחד הסנאטורים המפורסמים ברומא, נהג לחתום כל נאום שלו בסנאט, לא חשוב מה היה הנושא, במשפט הבא: "בכל מקרה, אֶת קַרְתָּגוֹ צריך להרוס". לצפייה בהקלטה של חלק א' – הקליקו כאן דיברתי אתמול על הקרתגו שלי, על למה צריך להרוס ומה במקום ועל הפחד להגיד את כל זה. והנה המשך הסאגה. [...]

קראו את הרשומה המלאה →

למה נזכרתי שוב בקאטו הזקן – חלק א'

יוני 17, 2013

אוקיי, נתחיל ב- מי זה הקאטו הזה. הוא היה סנאטור ברומא. פעם. ממש מזמן. אבא שלי סיפר לי עליו כשהייתי ילדה (וגם זה היה מזמן…). והוא נחרת בזכרוני היטב. כי יש משהו מהפנט בסיפור שלו בשבילי. זה הולך ככה: בסוף כל נאום שלו בסנאט, לא חשוב מה היה הנושא, קאטו נהג להשמיע את המשפט הבא: [...]

קראו את הרשומה המלאה →

מה לעשות כשזה לא מצליח, לא בטוב ולא בעונשים (בעיקר עם עצמי)

יוני 6, 2013

שלום לכם/ן, הרשומה הזאת כתובה לכאורה על הורים וילדים. אבל אל תפלו בפח! אפשר לקרוא אותה, כמובן, כלשונה, אבל למי שאינן אמהות, או שאינם אפילו נשים, אני מציעה להתמקד בפן האמיתי של הסיפור, הלוא הוא איך-אני-מתנהג/ת-לעצמי אחרי שהגבתי לאדם אחר באופן שפגע בו. וניגש לנושא כשמגיעים אליי הורים, בעיקר אמהות, למפגשים פרטניים או לסדנאות, אחד [...]

קראו את הרשומה המלאה →