ספר או סרט?

יום חמישי, 26.09.2013

in אישי

אז לקראת החג (האחרון לעונה זו, אם אני לא טועה בחישוב…) אני משתפת אתכם בסוגיה ששבתי ונתקלתי בה בימים אלו: מה יותר טוב, ספר או סרט?

לא, אני לא חושבת שיש תשובה נכונה לשאלה הזאת. מעבר לכך, שחדי-העין יבחינו מיד בפח הטמון בה (שהרי אין דבר כזה "יותר טוב" במשמעות של מה "יותר נכון", במיוחד כל הנוגע להעדפות אישיות), התשובה היא באמת כל-כך סובייקטיבית ותלויית-נושא, שכמעט אבסורדי בכלל לשאול אותה.

 אז למה בכל זאת אני מביאה אותה לכאן?

כי גם כאן, בקליפורניה (שבה אני נמצאת, כמו בכל שנה, בעונת החגים, מבלה עם שתי אחיותיי ואפילו מלמדת כמה א/נשים, שמתקהלים כדי לשמוע ממני איך אפשר לחיות יותר טוב עם עצמם בעולם המשוגע הזה), יש השואלים אותה. והיא עולה בהקשר של – מה היתרון שבלבוא לסדנה, על-פני לקרוא את הספר. הם מדברים, כמובן, על ספרו של דר' מרשאל רוזנברג, Nonviolent Communication – A Language For Life" (שהילידים כאן מתעקשים לקרוא בשפתם שלהם, ולא בתרגומו העברי, "תקשורת לא-אלימה – תקשורת מקרבת – שפה לחיים"…).

כאמור, אין תשובה לשאלה. יש אפשרויות. לכל אחת מהן נקודות-האור שלה. והתשובה יכולה להגיע רק מבפנים. ממה שנכון לכם/ן, אישית, עכשיו.

אני יכולה להעיד על עצמי, שלמדתי המון, ממש המון, מספרים. ומן הצד השני – שלמדתי המון, ממש המון, מסדנאות… אני כן יכולה להוסיף כאן (ואני כמובן משוחדת, בתור מעבירת-סדנאות…), שבעיניי אין תחליף להתנסות האישית, לחוויה, ללמידה המתרחשת במפגש עם החומר עצמו, שלרוב מלווה גם במפגש עם עוד אנשים. אפילו אם זה לא מפגש פנים-אל-פנים, אלא באופן אלקטרוני כלשהו, עדיין, העובדה שאנחנו מתבקשים לעשות (ואם אפשר, גם עושים…) משהו אקטיבי, לא רק לקרוא, יש בה עוצמה אדירה. שספר, עם כל אהבתי אליו, לא יכול לתת לנו.

 מה ההעדפה שלכם/ן?

מה הייתי שמחה לתרום לכם, באמצעות הרשומה הזאת?

 שלושה דברים:

  •  שתנצלו את חופשת-החג (האחרונה, לטוב ולרע…) כדי לשוחח. אני משערת שיש מה לראות בטלוויזיה (אל תבקשו ממני להמליץ, כי הפסקתי עם זה כבר לפני כמה וכמה שנים) ומקומות נהדרים לטייל אליהם. אבל אני מאוהבת בשיחות (דאאאא…). בשבילי אין כמו שיחה כדי לבנות, להעמיק ולחוש את הקרבה עם היקרים לכם. בתור אוהבת-משפחות מושבעת אני מאחלת לכם, שתחוו את העונג שבקירבה, ששיחה יכולה לייצר. אם אתם בחיק משפחתכם, קרובה או רחוקה, דברו איתם. שאלו שאלות. העלו נושאים. וגשו לזה עם סקרנות אמיתית. לא חשוב מה הנושא (למשל, מה יותר טוב, ספר או סרט…), כל דבר שתהיה בו שאלה מלווה בסקרנות = יש לו סיכוי לחולל נס קטן…
  • שתקראו את הספר של מרשאל רוזנברג… לא יודעת מה קפץ עליי, אולי זו השהייה בארצו של האיש הזה, או זה שאני פוגשת כאן (וגם בארץ, אגב) א/נשים, שקראו את הספר, קלטו את השינוי האדיר שתקשורת מקרבת יכולה לחולל בחייהם ומתוך הספר הגיעו לסדנאות. (אם מדליק אתכם הרעיון של לקרוא את הספר, כתבו לרוני שלנו והיא תשלח לכם עותק במחיר הנחה. יש לנו עותקים שנועדו במיוחד לקהל שלנו, אז אתם מוזמנים/ות).
  • שתידלקו על הרעיון של להתנסות-על-חי באפשרות של לחיות אחרת, עם 80% פחות אי-הבנות, מריבות, עלבונות, האשמות, כעסים, ייאוש, או כל מה שכולנו מכירים שעושה לנו איכס. בשובי לארץ אני מקיימת ריטריט סוף-שבוע מיוחד מאד, לא/נשים שרוצים לרפא את היחסים שלהם עם הקרובים ביותר. בן או בת-זוג, אמא, אחות, או בת – כולכן וכולכם מוזמנים להצטרף אליי לתהליך מרתק, מרגש ומשנה-חיים. כל הפרטים כאן. (ולא חייבים לקרוא את הספר קודם, למרות שממש מומלץ…).

זהו. קצר ומהלב. עכשיו תורכם.

חג מקרב,

ארנינה

נ.ב.

אם לא ייצא לכם לקרוא את הספר, בשביל זה המציאו את youtube. עשרות סרטונים עם מרשאל, קצת פחות עשרות אתי… מי אמר שחייבים לסבול בסדנה…?

{ 2 תגובות… קראו אותן למטה או הוסיפו אחת }

אלה צוקר ספטמבר 27, 2013 בשעה 23:01

ארנינה יקרה
אני אישית מעדיפה ספר או דברים כתובים .
אך ההעדפה הגדולה ביותר היא שיחה טובה עם אדם שמדבר
ב"אותה שפה "שאני מדברת.
מה שעושה את ההבדל לגבי השיחה.
מתגעגעת מאוד לשיחות אתך
אלה צוקר

להגיב

ארנינה ספטמבר 30, 2013 בשעה 9:12

שמחתי לקרוא, אלה! ואני שמחה שיש לנו הזדמנויות לדבר… בקרוב שוב..

להגיב

השאירו תגובה

Previous post:

רשומה הבאה